״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳, הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה״.
משה מפחד לשוחח עם פרעה, ובצדק. הוא חושש שפרעה ילעג לו בשל גמגומו. הוא מרגיש שהוא לא כשיר לעמוד בפני המלך האיום והנורא, שבני עמו רואים בו אל. אז אלוהים מספק לו פיתרון: הוא יעלה אותו למדרגת אל, ואחיו אהרון יהיה נביאו וידבר בשמו. כך יוכל משה לבוא לפרעה כשווה בין שווים.
״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ״.
אלוהים יודע שזה טריק, וגם משה יודע זאת היטב. בעולמו של משה אין אדם אלוֹהִי כמו אצל המצרים. הוא יודע שפרעה צריך שידברו אליו בשפה שלו. לכן הוא גם הופך את מטהו של משה לנחש בפגישתם הראשונה של השניים.
כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת, וְאָמַרְתָּ אֶל־אַהֲרֹן קַח אֶת־מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי־פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין׃ וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיַּעַשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת־מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין׃
אם פרעה ידרוש הוכחה לכך שמשה הוא מעין אלוהים, תראו לו מעשה על-טבעי כהוכחה.
מה אנחנו מבקשים מהמנהיגים שלנו? האם אנחנו רוצים שהם יהיו אלוהיים? בעלי יכולת על טבעית? האם אנחנו מחפשים ׳קוסם׳ או מצביא כל-יכול? האם אנחנו מחפשים את העיניים הכחולות המבהיקות של גנץ שעברו במכבש הפוטושופ, או את השיער הסגלגל והעור החלק של נתניהו בן ה-70, שנראה בשלטי החוצות כאילו פגעי הזמן לא עברו בו?
יש משהו בפוליטיקת ההמונים, בעיקר בתקופת בחירות (ומתי אנחנו לא בתקופת בחירות בעצם) שדורשת מהמנהיגים לסגל תכונות על-אנושיות, כל-יכולות.
חשבתי על זה כשראיתי את תמונתו של שר החוץ ישראל כץ מקבל את פניו של נשיא צרפת עמנואל מקרון באחד הערבים השבוע, לקראת פורום השואה הבינלאומי. לפורום הזה יגיעו עשרות מנהיגים ושועי עולם מכל רחבי העולם. מנשיאים, דרך ראשי ממשלה ועד מלכים ויורשי-עצר. קצת מזכיר את הנשפים המלכותיים שערכו מלכי אירופה במאות הקודמות, אבל הפעם בנושא שואה.
עמנואל מקרון הוא נשיא. מן הראוי שיקבל את פניו, ובכן, הנשיא. ריבלין. או לכל הפחות ראש הממשלה נתניהו. אבל שניהם לא יכולים לעמוד בלו״ז של קבלות הפנים בנתב״ג, בטח לא באמצע הלילה. יש להם עוד עבודה, ואפילו הם צריכים לישון מתישהו. לעמוד ולקבל את פניהם של כל המלכים והנשיאים שמגיעים השבוע לפורום, תהיה משימה בלתי אפשרית.
נשיאים וראשי ממשלה הם לא כל-יכולים, למרות מה שהם מנסים לשדר בתעמולת הבחירות. ביבי הוא לא הפיתרון לכל בעיותינו, כמו שגנץ הוא לא התשובה לכל צרותינו. אף אחד מהם הוא לא המושיע שהוא מנסה לצייר מעצמו. גם עמיר פרץ לא יביא לחיסול המעמדות בחברה, ניצן הורוביץ לא יחסל את הכהאניזם ובנט לא יספח מחר את שתי גדותיו של הירדן.
לכולם מגבלות אנושיות. גם הפיכתו של משה לאלוהים, לרגע קט ולצורך המשא ומתן, היא אחיזת עיניים. משה הוא לא אלוהים, ולא יהיה אלוהים. הוא מודע למגבלות הכוח שלו, כפי שרואים בהודאתו המבוישת ״הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה״. מן הראוי שכולנו נהיה מודעים למגבלות שלנו, על אחת כמה וכמה מי שמבקש למשול ולהוביל אותנו לחוף מבטחים.